פסק-דין בתיק ב"ל 1720-09

פתח דבר

1.         התובע הגיש תביעה כנגד החלטת פקיד התביעות להקטין זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה החל מ- 10/2007, בשל הכנסותיו מחלקו בשכר דירה (1/3) המצויה בבעלות משותפת שלו ושל אחיו ואמו (הדירה ברחוב כוכב הדרום).

2.         לאחר שמיעת ההוכחות בתיק, בחינת המסמכים שהוצגו לתיק, ופרוטוקול הדיון דחה בית הדין את התביעה בפסק דין מנומק מיום 8/4/2010 וקבע, כי לא הוכחה כל טעות משפטית בהחלטת פקיד התביעות, אשר קבע כי יש לקזז סך של 1,100 ש"ח מגמלת הבטחת הכנסה  של התובע החל מ- 10/07 (סעיף  27 לפסק הדין) (להלן : "פסק הדין").

3.         התובע ערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה ובמסגרת זו זומן לגישור בפני עו"ד זאב כרמלי. במסגרת הגישור, ניתן צו לבנק איגוד להמציא דפי חשבון הבנק של התובע מ- 10/07 עד לחודש  11/09. עם קבלתם ולאחר בחינתם על ידי הנתבע ושמיעת התובע  הוסכם על דעת הצדדים להחזיר את עניינו של המערער לבית הדין על מנת לבחון את הנתונים העולים מתדפיסי הבנק.

4.         יצוין, כי מדובר בתדפיסי בנק אשר לתובע ניתנה אפשרות וההזדמנות להגישם במהלך הדיון שהתקיים בפני בעבר, והתובע סירב, אך תדפיסים אלה הוגשו לתיק בית הדין הארצי לאחר הוצאת הצו.

5.         המשיב פרט בתגובתו מיום 23/1/2011 כי מהתדפיסים עולה כי למערער (התובע- י.ה.) הכנסה חודשית ממוצעת של כ- 1,600 ש"ח לחודש שמקורה בהעברות בנקאיות קבועות. אשר על כן הכנסות אלה ביחד עם ההכנסות מדמי השכירות על פי האמור בפסק הדין הוקטנה זכאותו של המערער להבטחת הכנסה כפי שפורט בתעודת עובד הציבור מיום 17.3.11

            עוד ציין המשיב בתגובתו כי על פי חישוביו הקטנת הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה בחודשים אלה מגיעה לשיעור של כ- 10,000 ש"ח בעקבות הכנסות שלא דווחו ושחלקן מתייחסות לתקופות חוב מ- 10/07.

6.         המשיב הסכים להשיב עניינו של המערער לבית דין זה ולבחון טענותיו לאור המסמכים המראים על הכנסה ממוצעת קבועה של כ- 1,600 ש"ח לחודש לתקופה ולאור הצהרותיו לעניין תמיכת משפחתו.

7.         הודעה זו של המשיב קיבלה תוקף של פסק דין על ידי כב' רשם בית הדין הארצי ביום 24/01/11 והתיק הושב לבית דין זה. (להלן: "פסק הדין בערעור") .

8.         ביום 8/3/01 עוכבו הליכי הקיזוז של הגמלה על פי פסק הדין. העכוב היה על דעת המשיב בעקבות ההחלטה להחזיר עניינו של המערער (התובע- י.ה.) לבית דין זה.

9.         ביום 5/4/2011 התקיימה בפני ישיבת קדם בה ביקש ב"כ התובע לנהל הליך הוכחות ודרש כי התובע ייחקר מחדש, שכן לגרסת הנתבע התובע קיבל הכנסה של 1,600 ש"ח ולא 1,100 ש"ח כפי שטען קודם לערעור ומדובר בטענה חדשה.

הנתבע טען בתגובה, כי ההסכמה להחזיר עניינו של התובע לבית הדין הייתה לאור העובדה, כי בהליך שהתקיים בבית הדין הארצי ומסמכי הבנק שהוצגו התגלה כי ההכנסות בפועל של התובע היו אף גבוהות מהכנסות התובע מדמי השכירות שהיו על סך 1,100 ש"ח, הכנסות שבקש התובע להסתיר מהנתבע.

10.        נטען מפי הנתבע, כי בהתאם להכנסות מתמיכת המשפחה ומדמי השכירות הוקטנה הזכאות של התובע לקבלת הגמלה. עוד נטען, כי אין רלוונטיות לטענות התובע כי מדובר בתמיכה משפחתית ולא מהכנסה משכירות, שכן גם אם טענת התובע נכונה, על אף שהיא מוכחשת כשלעצמה לאור פסק הדין, הרי בכל מקרה יש לדחות התביעה, שכן מדובר בתמיכה משפחתית קבועה הנחשבת כ"הכנסה" על פי פסק הדין בענינה של דנה אורן שניתן בבית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 618/08 דנה אורן נ' המוסד לביטוח לאומי מיום 16/1/2011).

11.        בנסיבות אלה טענה ב"כ הנתבע כי אין לשמוע ראיות ויש לדחות התביעה.

12.        הנתבע צירף תעודת עובד ציבור מיום 17/3/01 של גב' אביטל סוויסה - מנהלת מדור גמלאות, ואליה צורפה טבלה שהכין התובע באשר לשיעור ההכנסות שהתקבלו לאור מסמכי הבנק הנוספים ושבגינם טען כי מדובר בתמיכה משפחתית בלבד ואין מדובר בהכנסה מדמי שכירות. התובע צירף את כתב הערעור שהוגש לבית הדין הארצי לעבודה (ת/1).

13.        בהחלטת בית הדין נקבע, כי אין מקום לנהל דיון ושמיעת ראיות מחדש בתיק, אלא די בהגשת השלמת סיכומים לאור המסמכים הנוספים שהוגשו לתיק. (החלטה מיום 5/4/2011 עמ' 2 ו- 3 לפרוטוקול). 

14.        הצדדים הגישו סכום טענותיהם.

15.        התובע בסיכום טענותיו טוען טענה מקדמית, כי פסק הדין (מיום 5/4/2011) בוטל על ידי פסק הדין של בית הדין הארצי, ומדובר בשינוי מהותי ולא בשינוי טכני בלבד, ואף אם לא בוטל פסק הדין, יש לקיים הליך הוכחות על מנת לבחון את טענות התובע לאור המסמכים החדשים שהוצגו, כלשון פסק הדין של כב' הרשם א. סופר מיום 24/1/2011.

16.        לגופו של עניין, טוען התובע כי ההפקדות בחשבונו נועדו לעזור לו לשרוד כאשר רוב רובה של התמיכה הינה עבור החזר רכישות שביצע. נטען כי מקרהו של התובע שונה מהמקרה של דנה אורן, שכן שם מדובר בהכנסות נוספות מעבר לגמלה שקיבלה, ואילו במקרה שבפנינו העזרה שקיבל מהוריו נועדה לעזור לו לשרוד, שעה שהנתבע לא שילם את מלוא גמלתו.